1אע"פ שבענינים אלו עשו מטלטלין כקרקע לענין כתב כל נכסיו לבנו וכתב לאשתו קרקע כל שהו שאבדה כתבתה אינו כן אלא אם כתב לה מטלטלין לא אבדה כתבתה אפילו אם ייחד לה מטלטלין וישנם בעין ויש מפרשים שהדבר מוסב לשייר לעצמו שלא אבדה כתבתה שאם שייר מטלטלין אבדה שהרי הוא כאלו לא שייר אחר שאין יכולה לגבות מהם ומ"מ גדולי הפוסקים כתבו שבזמן הזה שתקנו הגאונים לגבות כתבה מן המטלטלין אף בכתב לה מטלטלין איבדה כתבתה ולא יראה לי כן שלא תקנו דבר זה אלא לתועלתה ולצורך גובינת הכתבה ולא להפקיע את זכותה ולא עוד אלא שדין זה דיו בחדושו הבו דלא לוסיף עליה:2קרקע כל שהו חייבת בהנחת פיאה ובהבאת ביכורים ובוידוי שלהם ר"ל קריאת הפרשה וכבר ביארנוה בסוף פרק לא יחפור:3כבר ביארנו במקומו שכל שאין לו חמש רחלות פטור מראשית הגז הא אם יש לו חמש חייב ודוקא שיהא משקל מנה ופרס בין כלם וכן פירשנו שם דבר זה במנה בן ארבעים סלעים שיהא בין כלם משקל ששים סלעים וכן פירשנו שם הענין דוקא שיהו מחמשות כלומר שיהא בכל אחת מהן משקל י"ב סלעים הא אם היתה באחת מהן פחות מיכן אע"פ שחברתה ממלאה את חסרונה או יותר פטורות:4מי שהקנה לפלני מטלטלין שלו הקנאה הראויה בריא כדינו ושכ"מ כדינו הרי זה קנה כלי תשמישו אבל לא חטים ושעורים וכל שכן אוכלין ומשקין כגון יין ושמן וקמח וכיוצא בהן אבל כל מטלטלין שלי קנה אף חטים ושעורים ואפילו ריחים העליונה וכן העבדים בכלל המטלטלין ויראה אף בלא אמר כל המטלטלין ומ"מ ריחים התחתונה הואיל וקבועה בארץ לא קנה ואם אמר כל מטלטלין אף ריחיים התחתונה ומ"מ גדולי המחברים כתבו באוכלין ומשקין שלא קנה אא"כ אמר לשון נכסים חכמי הדורות שלפנינו כתבו שהמעות הרי הם בכלל מטלטלין ומביאין ראיה ממה שאמרו בפרק הזהב מ"ד ב' כל המטלטלין קונין זה את זה ואמרו שם אפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות ואע"פ שהעמידוה שם בפסלתו מלכות מ"מ לענין לשון מטלטלין דינם שוה וכן כתבו גדולי המפרשים בבהמה שהיא בכלל מטלטלין שהרי היא נעשית חלפין כמו שאמרנו בחמור ופרה ועוד ממה ששאלו בעבד ולא שאלו בבהמה אלמא פשוט הוא שהבהמה מטלטלין:5המוכר את העיר מכר בתים וחצרות בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות ובתי הבדים ובית השלחין אבל לא את המטלטלין שלא נמכרו עם מכירת הבתים ולא את העבדים ואם אמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כלן מכורים ואפילו בהמה ועבדים וכבר ביארנו ענין זה בפרק המוכר את הבית: